קצת היסטוריה: הסוד החבוי של ארד אל יהוד השכונה הנטושה בחיפה

תמונה אחת תפסה את עיני באתר יד 2. מודעה תמימה: "למכירה בניין אבן זקוק לשיפוץ כללי". מתוך התמונה נתגלה לעיניי בניין אבן עתיק עומד בדד נטוש, ביני לבין עצמי חשבתי: לא יכול להיות שיש כזה בניין בארץ… ידעתי שיש כאלה בניינים בנווה צדק, בירושלים והם בודדים ונדירים ובטח במחירים שידי אינה משגת, בטח ובטח שלא ציפיתי לראות בניין כזה במודעה למכירה.

קבעתי מיד עם המתווך מאיר רז לראות את הבניין. כשהגעתי התגלתה בפני שכונה שלמה נטושה עם בניינים נוספים מדהימים ביופיים, שעומדים נטושים כאילו הזמן קפא מלכת. זה קצת הזכיר לי את הביקור שלי בפומפי העיר – רגע אחד שהקפיא את הזמן ומונצח לנצח נצחים. שאלתי בתמימות: מה זה כל המבנים הנטושים האלו? האם ישנם עוד בניינים למכירה? ואז קיבלתי מצגת שכוללת מעט היסטוריה של השכונה, תכניות עיר עתידיות, הדמיות של בניינים וצילומים של כתבות שהתפרסמו על השכונה עוד ב 1925.

והינה הסוד שחבוי בתוך האבנים, אכן הזמן קפא מלכת השכונה הזו היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר חיפה. כאחיותיה נווה צדק ומשכנות שאננים, בשכונה היהודית התקיימו חיי קהילה תוססים, עד שבפרעות תרצ"ו תרצ"ט התושבים נטשו וביום אחד קפאה. הרגשתי שיש פה הזדמנות להחיות את הסיפור מחדש והרמתי את הכפפה. חשבתי לעצמי מדוע אנחנו כמדינה ולאום לא יודעים לשמר את ההיסטוריה שלנו. אלו לא סתם בתים, זהו סיפור הקמת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

התחלתי לקיים פגישות עם אנשים שמכירים את השכונה. אחד מהם הוא יגאל גרייבר מ"העמותה לתולדות חיפה" שאירח אותי במשרדי העמותה וסיפר לי עוד רבות על השכונה ואף קבענו פגישת המשך בארד אל יהוד.

הינה מספר ציטוטים על סיפורה של השכונה מתוך בביטאון מספר 19 של העמותה:

"החזון ומימושו, בעיתון הצבי מ 22.6.1888 פורסם, כי בחיפה התארגנה קבוצה של 25 בתי אב יהודים, המפרשים מדי חודש דמי קדימה לרכישת אדמת מגורים חוץ לחומות. בידיעה נכתב, כי היוזמים מתכננים שכל בית אב יקבל דונם אדמה שעליו יקים בית מגורים, גינת ירק בת 50 מ"ר ומטע של עצי פרי. ב- 1890 רכשו היהודים בני עדות המזרח וכמה אשכנזים, שישים דונם אדמת טרשים לא מיושבת ממשפחת טאהא המוסלמית, כשלושה קילומטרים דרומית מזרחית לחומת העיר, בצידו המערבי של וואדי רושמייה ומדרום לדרך נצרת (חטיבת גולני היום ). במהלך השנים גדלה השכונה ובמכתב מטעם לוועד העדה העברית בחיפה דיווח ועד העדה הספרדית ב 30.12.1923 על 35 משפחות שהתווספו לשכונה".

"בתי השכונה הצפופה נבנו מאבנים שנלקחו ממחצבות וואדי רושמייה והיו בני קומה אחת, שניים או שלושה חדרים ומרפסת. חלל תת קרקעי שימש כמרתף לשימור מצרכים בקיץ. המים נשאבו מבארות, עד שבשנת 1926 חוברו בתי השכונה לצנרת המים."

"שני הרחובות המרכזיים – רבי יהודה הלוי ואבן גבירול – נקבעו על ידי העירייה כאות כבוד למייסדי השכונה הספרדיים."

"חיי היום -יום. החיים בשכונה היו קשים מראשיתם והמתיישבים סבלו מגנבים שהתנכלו להם ולרוכשם. אחרי שכל הניסיונות כשלו, פנו התושבים בכ"ז באב תרנ"ח (1899) במכתב נרגש לברונית קלרה הירש, אלמנתו של הברון משה הירש מייסד יק"א וביקשו את עזרתה. "…כי למורת רוחנו מזה זמן קרוב התחילו להתנפל עלינו גנבים שודדי לילה אשר יבקשו לשלול את רכושנו ולהרוג אותנו טרף לשיניהם…" בנוסף, הכותבים לא שכחו לציין את העדרו של בית תפילה בשכונה."

להמשך המאמר מתוך אתר העמותה הקליקו כאן

המאמר מאת:
יאיר ספרן, חוקר תולדות העיר חיפה בעת החדשה וחבר בעמותה לתולדות חיפה
ופרופ' תמיר גורן, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באונברסיטת בר אין –
באדיבות העמותה לתולדות העיר חיפה.