אני חגי, מדריך טיולים, ואין לי אפילו איך להסביר לכם עד כמה זה מוזר שאני עושה סיור בשכונה הזו. לא היה שם כלום, פשוט לא היה למהלבוא לשם.
עד הטלפון ההוא, לפני חודש בערך:
"שלום זה חגי מחיפה הסיפור היהודי?"
"כן"
"מדברת אסנת…" ומכאן הכול התחיל. אישה אחת, שהחליטה להסתער על השכונה הזו, להפיח חיים בשכונה ,לספר את הסיפור שלה ,ליזום ולשפץ בתים בשכונה, ליצור קשר עם מתפללי בית הכנסת הראשון בשכונה ולגייס אותם למיזם. הכול כדי להחזיר את השכונה היהודית הראשונה בחיפה למרכז הבמה.
כי למה את משכנות שאננים כולם מכירים ונווה צדק זה מותג, אבל אחד לא שמע מעולם על ארד אל יהוד בחיפה?
אבל חכו, הסיפור הכי מרגש עוד לפניכם. כשפרסמתי את הסיור הראשון בשכונה הזכרתי את אסתר שטרית, הנרצחת הראשונה בחיפה במרד הערבי של שנות ה-30, תושבת השכונה.
אחת התגובות בפייסבוק הייתה של נינה שלה שביקשה לדעת מתי יש סיור בשכונה. מפה לשם זה הפך לסיור פרטי בשכונה, של בני משפחת שטרית לדורותיה, בעקבות אסתר שטרית. את ההתרגשות שלהם היה אפשר להרגיש באוויר, והקדיש שלהם בבית הכנסת של השכונה לעילוי נשמת אסתר הרעיד את הלב.
כל צעד בשכונת ארד אל יהוד מציף סיפורים וזיכרונות, שלא לדבר על שיחות עם התושבים הוותיקים של השכונה. כמו אליהו אמסלם, שהסכים להתראיין ולספר את סיפור בית הכנסת של השכונה. לא אשכח איך הוא תיאר את הצלת ספרי התורה בלב הקרבות על שחרור העיר במלחמת העצמאות.
הסיפור של אסתר שטרית ז"ל
אסתר שטרית 1890-1936 חיפה.
אסתר, בת 46 במותה, היתה הקורבן היהודי הראשון בחיפה במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט. היא הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות סמיר בחיפה. השאירה בעל, שישה בנים, שלוש בנות ואם.
מתוך הויקפדיה
אסתר, התגוררה בשכונת ארד אל יהוד עם אימה , בעלה ותשעת ילדיה ,הייתה חברה ב"הגנה" חיפה , החביאה נשקים בביתה וסייעה להעביר אותם ליעד הנדרש.
בשכנות אליה גרה משפחתו של אבו חסאן, ממעריצי המופתי. לא היו יחסים בין שתי המשפחות ומפעם לפעם היו בניהם מחלוקות בנושאי החיים השוטפים.
ל' ניסן תרצ"ו, 22/4/36, 17:30 – חיים, בנה של אסתר, רב עם נער ערבי, מוחמד חליל, קרובו של אבו חסאן , מוחמד מקלל את חיים וזורק עליו אבן.
אסתר יוצאת ושואלת למה הוא עשה זאת, הנער מקלל אותה ומצטרף אליו נער נוסף. בשלב הזה מצטרף אבו חאסן ואומר לאסתר עכשיו לא אדבר הרבה אבל בעוד כחצי שעה אראה לך.
אסתר יוצאת שוב ב- 19:00-19:30 לקרוא לחיים, אבו חסאן יוצא עם אקדח.
שתי גרסאות שפורסמו מספרות מה קרה מהרגע שאבו חאסן יצא עם האקדח
האחת פורסמה בעיתון למרחב 11.5.67:
הוא עומד מול אסתר ויורה בה. חנה ביתה ואמא של אסתר (גם חנה, דהאן) יורדות למטה, רואות את אסתר שוכבת ואומרת בקול חלש – אבו חסאן.
גרסה שפורמה בפייסבוק:
אסתר אוספת את בנה לתוך הבית ב-19:00, ב19:30 נכנס אבו חסאן לבית ויורה באסתר 4 יריות.
אבו חסאן נמלט דרך הסמטה ליד בית הכנסת רשב"י, באותו ערב נעצרים אבו חסאן, ושני הנערים הערבים. משוחררים אחרי 4 חודשים בגלל שלא היו הוכחות.
כדי להרגיע את הרוחות הבריטים מפרסמים שהרצח היה על רקע אישי-רומנטי.
עיתונאי בשם מנדל זינגר מחליט לנהל מאבק נגד המשטרה והרוצחים, דוד הכהן, ממנהיגי יהודי חיפה מגלה לו שהוא שמע מפי הקצין שניהל את החקירה שהמשטרה ידעה שהרצח מסיבות לאומניות, אבל החליטו להסתיר זאת.
בשל הנסיבות אסתר לא נקברת בקברי הרוגי המאורעות.
בשנת 1967 לאחר 31 שנה, נערך ליד קברה טקס בהשתתפות נציגי ההגנה בחיפה ועל ביתה ולאחר הטקס, נערך גם טקס הסרת הלוט מעל שלט ההנצחה מעל ביתה של אסתר .
מדינת ישראל קיבלה את טענת המשפחה ומכירה באסתר כנפגעת טרור והיא מקבלת פיצויים מהמדינה
תוכלו להדליק נר לזכרה של אסתר ביום הזיכרון באתר יזכור.
יהי זכרה ברוך.
אם אתם רוצים לשמוע עוד על השכונה, או בכלל על מגוון הסיורים שיש בחיפה תמצאו את חגי שטרן – חיפה הסיפור היהודי.
או תרימו טלפון 0548341938
מוזמנים ללמוד עוד על אסתר שטרית ז"ל בויקפדיה
